הזמן הרצאה
054-4222062
נושאי ההרצאות
הכלה והדרה במשפחה הישראלית
*הנושא השנתי במערכת החינוך
משפחות שונות ומעניינות בישראל: הגירה, זהות, שייכות ופער הדורות.
כולנו משפחה אחת גדולה- האמנם? היפרדות הקולנוע מהחזון ויציאה אל
הסיפור האישי והמשפחתי של היוצרים.
מפגש עם המשפחה הפטריארכלית, עם משפחות מהגרים מתפוצות שונות
ועם משפחות חד הוריות.
היכרות עם משפחות בחברה הדתית והתמודדות של משפחות שילדיהן יצאו מהארון.
צה"ל- צבא חושב?
השרות הצבאי מעצב את דמות הישראלי המעורב.
עצם העובדה שהשירות הוא חובה, מזמינה דיאלוג. התנגדות. התמסרות, הווי, חברותא ורגעים מיוחדים שלעולם לא יישכחו.
העובדה שחלק מן המתגייסים מסכנים את חייהם מולידה גיבורים.
צה"ל הוא כור ההיתוך של החברה הישראלית, אנשים שלא היה להם לכאורה סיכוי להיפגש
נרתמים למען מטרה אחת, וכך נולדות בצה"ל- ומגיעות אל המסך הגדול- חברויות שאין דומה להן.
לאורך כל השנים הסרטים הישראלים הגדולים מביאים לידי ביטוי את החיים במדינה
שללא צבא אין לה קיום.
השפה העברית וביטויה בקולנוע ובתקשורת
האם השפה העברית היא שפה של סרטים?
האם הפכה לכזו עם הזמן?
הקולנוע מייצר מטבעות לשון, השגורות בפינו שנים אחרי שהסרט ירד מהאקרנים.
איך נשמעים חידושי השפה של שלונסקי ובן יהודה על המסך?
מדינה של מהגרים מזמינה שיח חירשים- מתי התחלנו לדבר כולנו בשפה אחת?
ואיזו מין שפה זו?
השפה העברית בקולנוע חייבת להיות אותנטית כדי לשמור על אמינות הסיפור וההתמסרות שלנו אליו.
על הומור, שיבושים, קיצורים והמצאות בדרכה של השפה אל המסך.
הדיוות הישראליות והאשה בקולנוע הישראלי
מרבית הגיבורים בקולנוע הם גברים.
הנשים שמופיעות לצדן הן לרוב סוג של מיתוס:
בין אם מדובר באשה הצייתנית או במכשפה הפתיינית-
רוב הדמויות הנשיות בקולנוע ממלאות תפקיד מסוים ואינן חורגות ממנו.
כך היו הנשים בקולנוע הישראלי בראשיתו- למשל בסרטי הבורקס,
אך עם השנים דמות האשה הופכת עמוקה ומעניינת יותר.
שחקניות גדולות כמו גילה אלמגור תרמו מאישיותן הייחודית לתפקידים שגילמו ויצרו דמויות שהן מעבר לדמות הכתובה בתסריט.
בהרצאה נסקור גם סרטים שנעשו על ידי במאיות נשים, למרות שאלו נותרו מעטות ופועלות בעיקר בשוליים.
הייתי פעם ילד. בקולנוע
נקודת מבטו של ילד מאפשרת התבוננות נאיבית ואמינה, המשרטטת ללא כחל ושרק
את המציאות הנגלית לו ומאפשרת לצופים הזדהות מיידית.
יוצרים רבים חוזרים אל ימי התום ומפענחים את סיפור חייהם דרך המדיה הקולנועית.
ילד, שתחושת השייכות אל המקום והזמן היא התחושה החזקה ביותר לה הוא זקוק כדי להיות חלק מהחברה הישראלית, מגלה את עצמו דרך הסדקים בעולמו- במשפחה, בשכונה, בארץ.
סיפורם של יוצרים משמעותיים בקולנוע הישראלי.
שרים עם הסרטים
שירים ישראליים שנכתבו במיוחד לסרטים הפכו לנכסי צאן ברזל:
השירים פרצו מן המסך וקיבלו חיים משל עצמם.
לעתים השיר נשאר הרבה אחרי שהסרט נמוג ונעלם מהמסכים.
העובדה שהם נכתבו בשביל סרטים מעניקה להם משמעות נוספת.
מהו שיר נושא?
מי כתב, מי הלחין ולאיזו סצינה באיזה סרט?
מי שר אותם ובאיזה תפקיד?
ומי ביצע אותם שוב... ושוב... ושוב...
אהבה ישראלית בקולנוע
אנחנו גדלים על סיפורי אהבה, כמהים להם ומתמסרים להם בלב שלם, זהו כוחה של פנטזיה.
בכל סיפור אהבה טוב יש סיבוך, מכשול, קונפליקט ותעוזה שעוזרת להתגבר על המכשול.
ולפעמים יש אפילו סוף טוב...
גם הסרטים הישראליים מתמסרים לסיפורי אהבה:
אהבה ראשונה, אהבה עד שגעון, אהבה בין עדות או מגזרים שונים,
אהבה מסוכנת ועוד הרפתקאות של הלב.
תל אביב כוכבת קולנוע-
100 שנה לתל אביב בראי הקולנוע
בירת התרבות הישראלית שואבת אליה צעירים ומבוגרים כאחד.
מראשיתה היתה העיר תל אביב כוכבת.
קולנוענים צמחו בה ויצירתם מתרחשת בין חוף הים לשדרות ולרחובות הצדדיים, בתוככי יפו ובבתי הקולנוע של פעם...
העיר ואתרי הבילוי שלה, כמו גם חיי הלילה הערים בה, הם נוף קולנועי מרתק.
ירושלים והנוף הדתי
ירושלים והים שלה (ים המלח), היא אתר הצילומים הייחודי ביותר בישראל.
נוף הקדומים של העיר מזמין זוויות קולנועיות מרתקות, והנוף האנושי המגוון מזמין קונפליקט,
שהוא בסיס היצירה הקולנועית.
תחת המשוואה היוצרת אמנות, מצב, מקום, יחסים וטיפוסים- ירושלים מספקת תוכן, משמעות וסיפורים בשפע. הקולנוע מאפשר הצצה אל העולמות הסגורים הדתיים והחרדים שבעיר.
בהרצאה נגלה את היצירה הקולנועית שנעשתה בירושלים וכן קולנוענים ירושלמים שצמחו בעיר
וחושפים את אוצרותיה.
הקיבוץ- רק בישראל
צורת ההתיישבות הייחודית עוררה מאז ומתמיד יצרים עזים:
מההתלהבות הציונית הראשונית, הערכים הסוציאליסטיים והסגפנות האידיאולוגית של הימים ההם,
ועד להפרטה והאכזבה הגדולה של השנים האחרונות.
בני הדור השני למייסדים, מי שגדל והתבגר בבתי הילדים, תוך ריחוק פיזי ולעתים גם אידיאולוגי מההורים, יצרו סרטים שחלקים מתרפקים על הילדות בקיבוץ וחלקם בועטים במה שהקיבוץ מסמל עבורם.
בעבר, הקיבוצניק סימל את חיילי יחידות העלית, את הצבר במהותו.
כיום הקולנוע מתחשבן עם הקיבוץ ועם הייחודיות הזו.
קולנוע חוצה ישראל- מטבריה ועד אילת
מסע קולנועי ברחבי ארץ ישראל מגלה לנו את הייחוד של כל מקום ומקום.
בין אם מדובר בקדושה הצפתית, בבתי המלון הטבריאנים, בקסמים של עפולה, בחופי הים,
דרך מגרשי הכדורגל של באר שבע, עוקץ במצפה רמון וחופש אילתי-
כאשר מקום הופך ללוקיישן, הסיפור שלו יוצא החוצה.
הבמאי בוחר את הדמויות המייצגות את המקום ומראה לנו פיסה מהנוף האנושי והגאוגרפי.
מרגע שהסרט יצא לאקרנים יחסי הגומלין בין המקום לאמנות מתחזקים-
הלוקיישן הקולנועי הופך לחלק מהדימוי של העיר ומשנה את האופי שלה.
דור שני לשואה יוצר קולנוע
רוב סרטי השואה הידועים בארץ ובעולם לא נעשו בארץ.
זמן ההפנמה של הקולנוענים הישראליים מביא אל המסך את סיפורי השואה רק אחרי שנות תקומה.
היוצרים בני הדור השני מספרים את סיפורה של משפחתם, או סיפור אישי של אחד מהוריהם,
ומתמקדים בהשפעה ארוכת הטווח של הטראומה על המציאות הישראלית.
היצירה היא דרך להתמודד ולרפא את הפצעים, או רק את חלקם.
היות וסיפור השואה היה מוצנע על ידי רבים מהניצולים,
בני הדור השני פתחו פתח לשיח עמם באמצעות היצירה.
הפריים- התפתחות הגרפיקה הישראלית והשפעתה על הסגנון בארץ
יוצריה הראשונים של התדמית הישראלית היו כולם עולים חדשים:
האחים שמיר, פרנץ קראוס, פרץ רושקוביץ, זאב רבן, פריץ מאוריבר ואחרים.
הם יצרו מראה מותג חדש- ישראל ותוצרתה.
התינוק של "שמן", עקרת הבית של "אמה", ילדת הג'לי של "ארדי"
והדייג המופיע על שטר הלירה הראשונה- אלה היו פניה של החברה המתהווה.
לכל מפלגה היה מאייר מועדף והגרפיקה התגייסה לטובת החזון.
רחל שיין ארגמן
הרצאות קולנוע ישראלי
-"ומופע "כל הכבוד
שרים עם הסרטים הישראלים